שמחה באבאיבארבעה תנאים שבהם כתם אינו מטמא: גודל, משטח שאינו מקבל טומאה, משטח צבעוני, ומיקום שלא סביר שדם רחמי הגיע אליו. במאמר זה נלמד היבט נוסף — צבע הכתם.
הצבעים — חלוקה מהירה
- צבעים בעייתיים: אדום, ורוד, שחור.
- צבעים שאינם בעייתיים: לבן, צהוב, ירוק, אפור בהיר, בז', כחול.
- צבעים שדורשים מומחה: חומים, כתומים, אפורים כהים (קרובים לשחור), סגולים — דורשים מומחיות של רב או יועצת שהם "בקיאים במראות". לא לכל הרבנים יש את המומחיות הזו. ככל שהרב בקי יותר, כך הוא יכול להקל יותר.
הרחבת המקורות
נתחיל מהמשנה במסכת נידה שאומרת שמדאורייתא יש רק חמישה גוונים של צבעים בעייתיים! הם כוללים ארבעה סוגי אדום, ושחור, שהגמרא מסבירה שפעם היה אדום והדהה לשחור.
ארבעת הגוונים הם:
- אדום — אדום
- כקרן הכרכום — חלק של פרח כורכום
- כיין המזוג — יין שמהול במים
- כמימי אדמה — אדמה עם קצת מים
הגמרא דנה בניואנסים של כל אחד מהצבעים — איזה סוג יין, איזה סוג אדמה, איזה חלק של הפרח, איזה אדום וכו'. המסקנה: כל גוון אחר של דם אדום נחשב טהור מדאורייתא.
הירידה ההיסטורית בבקיאות
בגמרא מצינו כמה חכמים, כמו עולא, שנמנעו מלהסתכל על דם בבדיקות, כי הם לא יכלו להבחין בין דם של צבע בעייתי לדם של צבע מותר.
הרא"ש מלמד אותנו: למרות שהגמרא לא מזכירה איסור מפורש להבדיל בין אדומים שונים, אפשר ללמוד מכך שבימינו כבר אין לנו את החכמה הזו. לכן כל אדום או כל צבע שיש בו גוון אדמדם — נחשב בעייתי, כי אולי הוא מכיל אחד מהגוונים האדומים שאסורים מדאורייתא.
אין ראשונים שחולקים על הרא"ש.
הטור מביא את הדעה הזו של הרא"ש: מאחר שחכמת החכמים פחתה ולא ניתן עוד להבחין בין גוונים טהורים של אדום לבין גוונים טמאים — כל צבע שיש בו אדום נחשב טמא.
פסיקת השולחן ערוך
השולחן ערוך לא מזכיר כאן שמתוך חומרא צריך להחשיב את כל האדומים כטמאים — הוא פשוט אומר שכל האדומים בעייתיים, ומפרט את הצבעים המותרים. זה הסגנון הקלאסי של השולחן ערוך — להביא רק את ההלכה הרלוונטית בזמננו, מתקופת הגאונים והלאה.
הצבעים המותרים לפי הטור
הטור אומר שיש רק שני צבעים מותרים: לבן וירוק. הוא מסביר ש"ירוק" מתייחס למספר גוונים:
- צבע של כרישה
- צבע של אתרוג (כלומר צהוב)
- צבע של שעווה
- צבע של זהב
- צבע של חלמון של ביצה
הערה מעניינת: הרבנית בת שבע רוט מציינת שחלמוני ביצים של תרנגולות שגדלות חופשיות הם בגוון די כהה של כתום.
פסיקת השולחן ערוך — סיכום
הבית יוסף מסביר שכאשר הטור אמר שרק ירוק ולבן מותרים, כוונתו הייתה: כל הצבעים שאין בהם אדום — מותרים.
וכך פוסק השולחן ערוך: לבן וירוק מותרים. בדומה לטור, השולחן ערוך מסביר ש"ירוק" כולל גוונים שונים של צהוב.
הרמ"א מוסיף: גם כחול מותר.
חום — שטח אפור
חום הוא צבע שלא מוזכר עד תקופת האחרונים. יש מחלוקת בין סדרי טהרה לערוך השולחן האם חום הוא צבע מותר או לא.
מעשית, יש גוונים של חום שמותרים, ויש גוונים שאינם מותרים. יש מסורות שונות מאוד בין הפוסקים לגבי איזה חומים מותרים.