אישה נעשית נידה כשהיא חווה דימום רחמי המלווה ב"הרגשה".

(אני משתמשת במילה "נידה" כפי שאנחנו רגילות בלשון יומיומית להתייחס לדם רחמי כדם נידה. בימינו, בין אם אישה חווה דימום נידה ובין אם דימום זיבה — ההלכה למעשה זהה: היא עושה הפסק טהרה וסופרת שבעה נקיים לפני טבילה במקווה כשר.)

עכשיו נגדיר הרגשה. שוב, נתחיל מהפסוקים:

"וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ — שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (ויקרא טו, יט)

שמואל מלמד אותנו בגמרא שהמילה "בִּבְשָׂרָהּ" — מילולית "בבשרה" — מלמדת אותנו שאישה נעשית נידה לפי דין תורה רק אם הייתה לה "הרגשה" בגוף ממש לפני יציאת הדם.

שלושה סוגי הרגשות

הפוסקים הציעו שלושה הסברים לאיזו תחושה בדיוק נחשבת הרגשה:

1. פתיחת פי המקור

תחושה של פתיחת הרחם לפני שחרור הדם.

2. זעזוע הגוף

תחושה של רעד או זעזוע.

3. זיבת דבר לח

תחושה של זרימת נוזל.

ההרגשה השלישית — היחידה שעדיין נפוצה

שתי ההרגשות הראשונות כמעט ולא נשמעות היום. אבל ההרגשה השלישית — זיבת דבר לח — נראית די נפוצה.

לרבנים שונים יש גישות שונות להרגשה הזו:

המציאות בימינו — רוב הנשים לא חוות

עלינו להתמודד עם העובדה שהרוב המוחלט של הנשים בימינו אינן חוות אף אחת מההרגשות האלה ממש לפני המחזור. (אם הן לא קורות ממש לפני הדימום, הן לא נחשבות הרגשה.)

לכן יש שלוש גישות עיקריות לתופעה הזו:

שלוש השיטות בני זמננו

1. שיטת הרב שלמה לוי

נשים בימינו לא מבחינות בהתרחשות של הרגשה. אבל היא קורית. לכן גם אם אישה אומרת שלא הייתה לה הרגשה — אנחנו מניחים שהייתה לה אחת, גם אם ראתה רק כתמים.

2. שיטת הציץ אליעזר

נשים כן מבחינות בהרגשות. אבל המילים שיש לנו לתאר תחושות גופניות לא תואמות את המילים של הפוסקים. לכן כשאישה במחזור — התחושות שמלוות את המחזור שלה נחשבות הרגשה. אבל אם חוותה רק הכתמה — אנחנו לא מניחים שבוודאות הייתה לה הרגשה.

3. שיטת הר' ורהפטיג

נשים בימינו בכלל לא חוות הרגשות. לכן אלא אם כן אישה מתעקשת שהייתה לה הרגשה — אנחנו מניחים שלא הייתה.

למה זה משנה אם הייתה הרגשה? היא לא נידה בכל מקרה?

כן — אם אישה חווה דימום, גם אם היא נשבעת שלא הייתה לה הרגשה, לכל דבר היא נידה. עם זאת, יש שני יישומים מעשיים עיקריים להרגשה:

יישום ראשון — כתמים

במקרה של כתמים (הכתמה), קביעה אם האישה חוותה הרגשה היא קריטית. זה יכול (אם כי לא תמיד) לעשות את ההבדל בין לטהר אותה לבין לטמא אותה. נדון בפרטים המעשיים של הערכת כתמים בקרוב בעז"ה.

יישום שני — חובת בדיקה

חשוב להכיר את שלושת ההרגשות (פתיחת פי המקור, זעזוע הגוף, זיבת דבר לח), כי אם אישה חווה את ההרגשה הספציפית של פתיחת פי המקור או זעזוע הגוף, היא חייבת לעשות בדיקה פנימית.

זה כי חז"ל הבינו שהרגשה מסמלת שחרור של משהו מהרחם. אז אם הייתה הרגשה — אנחנו מניחים שאיזו הפרשה שוחררה. ועכשיו האישה צריכה לוודא אם בהפרשה הזו יש דם או לא.

עם זאת, מאחר שההרגשה השלישית — זיבת דבר לח — שנויה במחלוקת בין הפוסקים, אם אישה חושבת שחוותה את ההרגשה הזו, לפני שהיא עושה בדיקה — שתשאל רב או יועצת אם היא אכן צריכה לעשות בדיקה.

הלכה למעשה

כדאי לאישה לשים לב לכל תחושה גופנית מסוימת שהיא חווה ממש לפני דימום, או במהלך המחזור שלה. המידע הזה יכול להיות שימושי במקרה שאישה מוצאת כתם, וצריכה לשאול רשות הלכתית אם הכתם הופך אותה לנידה. אם אישה לא מבחינה בתחושות גופניות מיוחדות — זה בסדר. היא לא צריכה לדאוג אם היא לא מזהה משהו מסוים.

אם אישה מרגישה את ההרגשה של:

— היא חייבת לעשות בדיקה פנימית.

אם היא מרגישה את ההרגשה של זיבת דבר לח — שתשאל אם היא צריכה לעשות בדיקה. כפי שהזכרנו, רוב הרבנים מתחשבים בזיבת דבר לח רק כשמדובר בתחושה פנימית. תחושה חיצונית של לחות או נוזל אינה נחשבת הרגשה.