שבעת ימי הנקיים — ספירה ובדיקות

הלכה למעשה — כמה בדיקות

ביום שלמחרת ההפסק טהרה, האישה מתחילה לספור את שבעת הנקיים. לכתחילה, בכל אחד משבעת הימים האישה עושה שתי בדיקות: אחת בבוקר עם הקימה, ואחת בשעת אחר‑הצהריים המאוחרת (אחרי פלג מנחה ולפני שקיעה).

בדיעבד — אם האישה עשתה רק בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי, שבעת הנקיים שלה תקפים.

אם אין לאישה סיבה מיוחדת להפחית את מספר הבדיקות, היא צריכה להשתדל לבצע שתי בדיקות בכל יום. אם יש לה סיבה — כאב, קושי נפשי, כתמים — שתפנה להכוונה הלכתית כדי להפחית את מספר הבדיקות הנדרשות.

גישת נשמת — שלוש בדיקות

בנשמת, כשלאישה יש סיבה מוצדקת להפחית את מספר הבדיקות, אנחנו לא ממליצות לה להפחית למינימום המוחלט. אנחנו ממליצות להפחית לשלוש בדיקות:

• אחת ביום הראשון
• אחת ביום השביעי
• אחת באחד הימים האמצעיים

(כל זה בנוסף להפסק הטהרה.)

למה דווקא בדיקה ביום אמצעי? משתי סיבות:

1. יש ערך הלכתי לבדיקה באחד מימי האמצע — אמנם השמטתה אינה מונעת את הטבילה, אבל יש בה מעלה.

1. רשת ביטחון — אם אישה לא תעשה בדיקה ביום השביעי, בדיקת אמצע "מצילה" אותה מלהתחיל לספור מחדש. למעט במצבים קיצוניים: אם אישה עשתה בדיקה ביום הראשון, לא עשתה בדיקות אמצע, ולא עשתה בדיקה ביום השביעי — היא צריכה להתחיל לספור את שבעת הנקיים מחדש. אבל אם עשתה בדיקה ביום הראשון, ועוד בדיקה אחת ביום אמצע, ושכחה את היום השביעי — בדרך כלל יקבלו לה היתר לעשות בדיקה ביום השמיני או התשיעי ולטבול אותו לילה.

תודעת הספירה — לא פחות חשובה מהבדיקות

בנוסף לביצוע הבדיקות, כדי להשלים את שבעת הנקיים האישה צריכה לשמור על התודעה שהיא בסופר. לרוב זה משהו שקורה באופן טבעי — היא יודעת שהיא באמצע שבעת הנקיים. אבל לפעמים המודעות הזו מופרת.

דוגמה: מריבה ועצירת הספירה

אישה התחילה לספור את שבעת הנקיים. היא ובעלה רבו, והיא החליטה שהיא לא ממשיכה לספור ולא טובלת.

(זאת לא המלצה — אלא תיאור מצב שאצל חלק מהזוגות אכן קורה. במצב כזה ראוי לפנות ליועצת הלכה להכוונה.)

ביום השביעי שהיה אמור להיות יום הספירה — הם משלימים. עכשיו היא רוצה לעשות את הבדיקות ולטבול. אבל מאחר שאיבדה את התודעה של הספירה, המצב כבר לא פשוט. צריך להתייעץ עם פוסק.

דוגמה: בדיקה בצבע מסופק

יישום נפוץ יותר נוגע לאישה שעשתה בדיקה ולא הייתה בטוחה אם הצבע מקובל או לא. עד שהיא מקבלת תשובה — איזו תודעה היא צריכה להחזיק בראשה?

היא צריכה לשמור על התודעה שהיא ממשיכה בספירה. אם בסוף יתברר שהבדיקה לא הייתה טובה — הבדיקה הבאה תשמש כהפסק טהרה.

הרחבת המקורות

כפי שכבר עסקנו — בימינו נידה צריכה לספור שבעה נקיים, שבעה ימים נטולי דם.

ספירת שבעת הנקיים כוללת שני חלקים:

1. ביצוע בדיקות
2. תודעה שהיא סופרת את שבעת הנקיים

בדיקות — מה אומרת הגמרא

במסכת נידה (סח ע"ב) יש מחלוקת לגבי זב וזבה שעשו בדיקות רק ביום הראשון וביום השביעי של שבעת הנקיים. רבי אליעזר סובר ששבעת הנקיים שלהם תקפים והם רשאים לטבול. ההבנה כאן היא שמדובר במצב בדיעבד — לכתחילה הם היו אמורים לבדוק כל יום. השאלה היא בדיעבד: האם בדיקות בימים 1 ו‑7 מספיקות?

הגמרא פוסקת כרבי אליעזר — זבה שעשתה רק בדיקות ביום 1 וביום 7 של שבעת הנקיים (בנוסף להפסק טהרה) רשאית לטבול והיא טהורה.

הגמרא מבקשת לברר אם רבי אליעזר היה מקל אף יותר — להתיר שבעה נקיים עם בדיקה אחת בלבד, ביום השביעי או ביום הראשון. הגמרא לא מכריעה את המחלוקת.

מאחר שיש מחלוקת בגמרא אם בדיקה אחת ביום 1 או ביום 7 מספיקה (בנוסף להפסק טהרה), יש גם מחלוקת בראשונים.

השולחן ערוך פוסק: אף שלכתחילה אישה צריכה לבדוק פעמיים ביום, פעם בבוקר ופעם בצהריים המאוחרים, בדיעבד — כל עוד בדקה פעם ביום הראשון ופעם ביום השביעי (בנוסף להפסק טהרה) — שבעת הנקיים שלה תקפים והיא רשאית לטבול.

מעניין שהשולחן ערוך כן מזכיר את הדעה שאפילו בדיקה אחת ביום 7 או בדיקה אחת ביום 1 מספיקה. אבל בסוף הוא אומר שאי אפשר להקל בכך.

עצם העובדה שהשולחן ערוך כלל את הדעה המקילה (שבדיקה אחת באמצע שבעת הנקיים מספיקה) פותחת פתח לפוסקים בני זמננו להקל בנסיבות מקילות במיוחד. היתר כזה ניתן באופן נדיר ורק על ידי פוסק.

תודעת הספירה — המקור

המעיל צדקה לומד מדברי הרא"ש ששבעת הנקיים דורשים תודעה של ספירה.

יש מחלוקת בין הרדב"ז לשלה הקדוש. השלה סובר שהאישה צריכה לספור את שבעת הנקיים בפה, כלומר: "היום יום אחד לשבעת הנקיים שלי." הרדב"ז סובר שספירה בפה אינה הכרחית, די בכך שהאישה תחזיק את התודעה במחשבתה שהיא סופרת את שבעת הנקיים.

רוב הפוסקים סוברים כרדב"ז.

המחלוקת הזו רלוונטית למצב מעשי: אישה התחילה לספור, החליטה להפסיק, ואחר כך רצתה להמשיך. למשל: אישה התחילה לספור את שבעת הנקיים. בעלה נקרא לשירות מילואים. היא הניחה שלא תראה אותו מספר שבועות, ולכן הפסיקה לספור. כעבור כמה ימים בעלה מודיע לה שיש לו יומיים חופשה. היא רוצה לחזור ולהמשיך את הספירה, לא להתחיל מחדש.

אך עד שלא שמעה שבעלה חוזר מוקדם מהצפוי, היא ויתרה על תודעת הספירה. יש מחלוקת אם רשאית להמשיך מהמספר המקורי, או חייבת להתחיל מחדש.

שבת שלום ומבורך.