שמחה באבאיבעכשיו אנחנו פותחות את סימן קצ"ה (פרק 195), שהנושא שלו הוא הרחקות — הפעולות שנמנעים מהן או משנים אותן בזמן שהאישה נידה.
הפסוק שפתח את הפרשה
זכינו לקרוא בפרשת אחרי מות:
"וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ"
("גילוי ערוה" היא הלשון שהתורה משתמשת בה לתאר יחסים אסורים.) הפסוק נמצא בתוך רשימה של איסורי גילוי עריות. באבות דרבי נתן אנחנו לומדות שהמילה ה"מיותרת" לכאורה בפסוק — "לא תקרב" — מלמדת אותנו על ההרחקות.
הסיבה — לבנות גדר
בפסוק יש איסור דאורייתא: יחסי אישות כשהאישה נידה. זה איסור שעונשו כרת — העונש החמור ביותר בתורה. מובן שצריך למנוע ביצוע של איסור כל כך חמור. כאן נכנסות ההרחקות לתמונה.
ההרחקות הן גדר. חז"ל הבינו שאם זוג נמנע מפעולות שעלולות לעורר רגשות רומנטיים, יש הרבה פחות סיכוי שיתקיימו יחסים.
המתח בדברי חז"ל
מצינו בדברי חז"ל סוג של מתח באופן שבו רואים זוג נשוי כשהאישה נידה.
מצד אחד — הם מותרים להיות לבד יחד, בניגוד לזוג לא נשוי.
מצד שני — יש להם הרחקות, בניגוד לעריות אחרות. למשל, מוכרת בחנות יכולה להעביר מוצרים לקונים גברים כל היום (אם כי יש קבוצות חסידיות שמחמירות לא לעשות זאת). אבל אם היא נידה, היא לא יכולה להעביר שום דבר לבעלה.
פת בסלו — קולא מתוך התרגלות
יש קולא שמתבטאת בהיתר של ייחוד. כי הם כבר עסקו ביחסים. חז"ל קוראים לזה "פת בסלו" — מילולית "לחם בסלו". הכוונה: אדם רעב שכבר קנה לחם וממתין לאכול אותו עד שיחזור הביתה — רגוע יותר מאדם רעב שעדיין לא השיג לחם, ומסתובב בשוק מחפש לחם.
באופן דומה, זוג נשוי שכבר עסק ביחסים — רגוע יותר מחתן וכלה שעדיין לא עסקו ביחסים.
סוגה בשושנים — קולא נוספת
במסכת סנהדרין מצינו עוד סיבה שזוג נשוי מותר לגור יחד גם כשהיא נידה. כופר ניגש לרב כהנא ושאל: "איך מותר לגבר להיות בייחוד עם אשתו שהיא נידה? האם אפשר להבעיר עצים ושלא יבערו וייצרו אש?!"
רב כהנא ענה שהתורה העידה על האופי המעולה של עם ישראל בשיר השירים, במילים "סוגה בשושנים". כלומר — גדר של שושנים. אלה דברי תורה שרכים כשושנים, מספיקים להבטיח שעם ישראל לא יחטא. עצם העובדה שהתורה אסרה עליהם לעסוק ביחסים זה כשלעצמו מה שמונע מהם לחטוא.
שיר השירים רבה אומר לנו שרבי לוי אמר שכשבעלה ניגש אליה, והיא אומרת לבעלה "ראיתי משהו אדום כשושן" (דם נידה) — הוא מיד נסוג ממנה. מה גרם לו להתרחק? לא קיר ברזל, לא נחש או עקרב — אלא דברי תורה שרכים כשושנים.
אבל מצד שני — דרושה גדר נוספת
מצד שני, דווקא בגלל שהם עסקו ביחסים, בגלל שהם זוג נשוי, בגלל שהם מכירים זה את זה — הם זקוקים לגדר הנוספת הזו של הרחקות.
פסיקת השולחן ערוך
השולחן ערוך אומר לנו שבזמן הנידה, גבר לא יכול לנהוג בקלות ראש עם אשתו, פן זה יוביל ליחסי אישות בזמן שהיא נידה. עם זאת, מותר לו להיות בייחוד איתה, כי כיוון שהיו להם יחסים פעם אחת, אנחנו לא חוששים שיחטאו בגלל הייחוד.
קלות ראש — איסור מאתגר להסביר
קלות ראש זה איסור מאתגר להסביר. האתגר נובע מכך שאין כמעט פעולות מוגדרות שמסווגות כקלות ראש. הזוג צריך להשתמש בשכל ישר כדי לקבוע מה בסדר ומה לא.
הימנעות מקלות ראש פירושה הימנעות מהתנהגות שיש בה, או פעילויות שמובילות ל, קלות דעת או פלרטוט. לפעמים משחקים יכולים לגרום לזה. אבל לפעמים לא.
זה מאוד אישי, ותלוי במצב. למשל, זוג שיש להם מעט זמן זה לזה עשוי למצוא שטיול בפארק יחד הוא רומנטי מאוד. זוג אחר שהולכים יחד בפארק כל יום בשביל פעילות גופנית עשוי למצוא שאין שום דבר רומנטי בפעילות כזו.
גם בדיבור
קלות ראש כוללת דיבור. אז יש פוסקים שאומרים שזוג לא צריך לומר "אני אוהב/ת אותך" בזמן הנידה. שוב, זה באמת תלוי בהקשר. אם זה "אני אוהב/ת אותך" מהיר כשכולם רצים החוצה לעבודה ולבית הספר — זה כנראה לא עורר רגשות רומנטיים. לפעמים כינויי חיבה עלולים להיות בעייתיים, אבל לא תמיד.
הר' אורי כהן, הפוסק של מבשרת ציון, אומר ש"קלות ראש" פירושה לקחת ערכי תורה בקלות. כוונתו, ככל הנראה: אם משהו מרגיש אינטימי, אבל טכנית "מותר" — תימנעי.
הלכה למעשה
הסימן הזה כולל הרבה, הרבה פרטים. לכן הייתי ממליצה לעבור על ההלכה למעשה במהלך השבוע (יש רק אחת השבוע), במיוחד עבור נשים שעוברות תקופות ארוכות בלי להיות נידה ועלולות לשכוח את ההרחקות.
הרחבת המקורות
ויקרא יח, יט: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ."
מסכת שבת סד ע"ב: התורה משתמשת במילים "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ" כדי ללמדנו שאישה היא נידה עד שטובלת במקווה.
אבות דרבי נתן: יש לנו את הפסוק שגבר לא יעסוק ביחסים עם הנידה. אבל אולי הוא מותר לחבק אותה ולנשק אותה ולדבר איתה בדברי אהבה? לא, הוא לא מותר, כפי שאנחנו לומדים מהמילים "לא תקרב".
מסכת כתובות: כלה שנעשתה נידה צריכה לישון בין הנשים, והחתן ישן בין הגברים. הגמרא מבהירה שזה רק נכון אם עדיין לא עסקו ביחסים.
מסכת סנהדרין: מופיע למעלה.
שולחן ערוך: גבר חייב להיפרד מאשתו במשך ימי טומאתה עד שתספור את הימים הנדרשים ותטבול במקווה כשר.
רמ"א: וזה נכון אפילו אם עבר הרבה זמן מאז שדיממה — כל עוד לא טבלה, היא נשארת בנידותה.
שולחן ערוך: ולא ינהג עמה בקלות ראש, פן זה יוביל למעשה אסור.
רמ"א: לא ינהג בקלות ראש אפילו במילים שלו.
שולחן ערוך: אבל מותר לו להיות בייחוד איתה, כי עסק ביחסים איתה פעם אחת, אנחנו לא חוששים שלא יוכל לעצור את עצמו מחטא.
דברי הר' אורי כהן כפי ששמעה היועצת הלכה בת שבע רוט וכפי ששמעתי אני.