אף שבגמרא דנים בבגדים שמיועדים לתקופת הנידה — לא נמצא אזכור במשנה ובגמרא של בגדים שמיועדים לאישה במהלך שבעת הנקיים.

המנהג של הרוקח

הרוקח מביא מנהג: נשים לובשות לבן ופורסות סדינים לבנים על מיטתן אחרי הפסק טהרה, ועד סוף שבעת הנקיים. כך האישה יכולה להבחין בכתמי דם שעלולים להופיע אחרי ההפסק.

פסיקת השולחן ערוך והרמ"א

השולחן ערוך מקבל את המנהג. אבל הוא מבין שהמנהג הוא ללבוש בגדים נקיים ולפרוס סדינים נקיים — צבע הבגד אינו רלוונטי.

הרמ"א גם הוא מקבל את המנהג, אך מבין אחרת: לאחר הפסק טהרה הבגדים והסדינים אכן צריכים להיות לבנים.

ייתכן שהמחלוקת בנויה על הפירוש למילה "לבן". "לבן" משמעו לבן (צבע), אבל המקור הוא מהמילה "מלבן" — לכבס, לנקות.

הרקע ההיסטורי — תחתונים

חשוב להבין: התחתונים הם המצאה חדשה יחסית. בזמן הרוקח, השולחן ערוך והרמ"א — אישה לא לבשה תחתונים. לכן בהחלט היה אפשרי שהיא תדמם בקלות על בגדיה או על סדיניה.

פוסקי ימינו מסכימים שבימינו אישה צריכה ללבוש רק תחתון לבן ונקי — שאר הבגדים שלה לא חייבים להיות לבנים.

ההבדל בין אשכנזים לספרדים

ההבדל בין השולחן ערוך לרמ"א הוא המקור להבדל בין הפסיקה האשכנזית לספרדית בימינו:

פסיקה ספרדית (הר' עובדיה יוסף)

אף שהשולחן ערוך כותב שאישה חייבת ללבוש בגדים נקיים בלי קשר לצבע, הר' עובדיה פסק שלכתחילה אישה תלבש תחתונים לבנים אחרי הפסק טהרה.

עם זאת, אם היא חוששת שתחווה כתמים — היא רשאית ללבוש תחתונים נקיים בצבע (זה מאפשר לטפל בכתמים בקולא, כפי שנעסוק בעתיד בהלכות כתמים בעז"ה). היא רשאית גם לפרוס סדינים נקיים בצבע על מיטתה. את זה היא רשאית לעשות מיוזמתה, בלי הכוונה מרב.

פסיקה אשכנזית

הפוסקים האשכנזים פוסקים כרמ"א: אחרי הפסק טהרה, אישה לובשת תחתונים לבנים. אם היא חוששת מכתמים בשבעת הנקיים, היא לא רשאית להחליט מיוזמתה ללבוש תחתונים נקיים בצבע. במקום זאת, היא צריכה להכוונה הלכתית כדי לקבל היתר ללבוש תחתונים בצבע.

אם לא הצלחתי

הרמ"א גם אומר שאם מסיבה כלשהי האישה לא יכלה ללבוש לבן אחרי הפסק טהרה — לדוגמה אם היא בנסיעה — שבעת הנקיים שלה בכל זאת תקפים.

הלכה למעשה

אחרי שעשתה הפסק טהרה, האישה לובשת תחתון לבן ונקי.

אם יש סיבה לחשוש מכתמים:

סדינים

לכתחילה האישה תחליף את המצעים לסדינים לבנים נקיים. אם יש לה חשד שתחווה כתמים:

יש קולא חשובה לדעת: למרות המנהג לפרוס סדינים לבנים, אם האישה תמיד לובשת תחתונים בזמן השינה — היא לא חייבת מבחינה הלכתית לפרוס סדינים לבנים. הסיבה היא שאם תחווה כתמים או דימום, זה בוודאות יופיע על התחתונים שלה — אין דרך שהדם יגיע לסדינים בלי לעבור דרך התחתונים.

ובדיעבד

אם האישה לא הצליחה לקיים את המנהג, ולא היו לה תחתונים וסדינים לבנים נקיים — בכל זאת הפסק הטהרה ושבעת הנקיים שלה תקפים.