כבר עסקנו בהרחקות בזמן הארוחה. כאן נעמיק בשתי הרחקות נוספות שקשורות לשולחן.
אנחנו למדים בשולחן ערוך שאסור לבעל לשלוח לאשתו כוס יין. גם אם אינו מוזג את הכוס בעצמו — אסור לו לשלוח אותה אליה. מכאן עלולה לצוץ בעיה בקידוש. אז מה הזוג עושה?
חמש דרכים לעבור את הקידוש
יש כמה פתרונות אפשריים:
- מישהו אחר שותה אחרי הבעל, לפני האישה. כך הבעל אינו שולח יין לאשתו — הוא שולח יין למישהו אחר.
- הבעל מוזג יין לכוס אך אינו שולח אותה לכיוון אשתו. במקום זאת הוא מניח את הכוס לפניו, ואז האישה — או מישהו אחר — לוקחת אותה, והאישה שותה.
- האישה יכולה להימנע מלשתות. אף שיש הידור מצווה בשתייה מיין הקידוש, מי ששומעת קידוש מאדם אחר אינה חייבת טכנית לשתות כדי לצאת ידי חובת קידוש.
- בני המשפחה — או האישה בלבד — מוזגים לעצמם יין בכוס נפרדת לפני אמירת הקידוש.
- הר' עובדיה יוסף זצ"ל התיר לאישה לשתות מיד אחרי בעלה, בתנאי ששאר בני הבית ישתו אחריה.
לעשות את זה אותו דבר כל החודש
זוג יכול לבחור לעשות קידוש באחת מהדרכים המותרות כל הזמן, גם כשהאישה אינה נידה, כדי שאחרים לא יבחינו במצבה. חשוב לדעת שאין חובה הלכתית לעשות זאת. על האישה מוטלת חובה לא לפרסם את ליל הטבילה שלה, אבל אין עליה חובה פורמלית להסתיר מתי היא נידה ומתי לא. אז אם מישהו מבחין שלפעמים המשפחה עושה קידוש בדרך אחת ולפעמים בדרך אחרת — מבחינה הלכתית זה בסדר.
הרחבת המקורות
מסכת כלה: אדם ששולח כוס יין לאישה נשואה שלא בידיעת בעלה — חייב מיתה, מפני ש"דעתו רבה עליו". רבי אומר: מפני שיצרו רבה עליו.
הראב"ד: זה הדין באדם שאשתו נידה — אינו שולח לה כוס יין. אבל אם אנשים אחרים שותים מהכוס ואחר כך היא שותה — זה בסדר.
השולחן ערוך: אין אדם שולח לאשתו כוס יין. אבל אם אחרים שותים מהכוס והיא שותה אחריהם — מותר.
פתרון 2 שלמעלה הוא הצעתו של הר' מרדכי אליהו זצ"ל.
שמחה באבאיב